האם צריך עורך דין כדי להגיש תביעה שעניינה ניכור הורי
הליכי גירושין למרבה הצער כרוכים לעיתים במאבקים קשים בין בני הזוג. כחלק בלתי נמנע לעיתים, הסכסוך גולש גם לילדים. לפעמים, אחד ההורים מסית כנגד ההורה השני, ומטיח כלפיו האשמות, גינויים, קללות וכיוצא בזאת – וכל זאת בפני הילדים.
מהו ניכור הורי? לתופעה המשפטית הזו יש הסבר די פשוט ואינטואיטיבי להבנה. מדובר במקרים בהם אחד ההורים, או במצבים מסויימים שניהם, מסיתים את הילדים, במהלך תהליך הפרידה ביניהם או לאחריו, כנגד ההורה האחר. לכך כאמור קוראים בשפה משפטית ניכור הורי, כאשר ההורה המסית נקרא "ההורה המנכר" ואילו ההורה שמסיתים כנגדו נקרא "ההורה המנוכר".
בעוד שבעבר תלונות שהתקבלו בשם ילדים כנגד אביהם, או סירוב מצד ילדים להיות בקשר אחד עם הוריהם התקבלו מצד רשויות האכיפה בצורה אוטומטית כמעט, כיום המצב שונה מאוד.
איך מוכיחים ניכור הורי?
נטל ההוכחה ביחס לקיום ניכור הורי מוטל על ההורה שחש שמסיתים כלפיו. בתי המשפט קבעו בעבר שיש להוכיח טענת ניכור הורי באמצעות ראיות אובייקטיביות, היינו ממצאים שניתן לראות, לשמוע או להבחין בהם ולא באמצעות ראיות סובייקטיביות, היינו תחושות אישיות שההורה מרגיש אותן או חושד בהן ללא כל ביסוס חיצוני.
על כן, יש להיזהר ממצב בו ניגשים לבית משפט בטענת ניכור הורי ללא הוכחות חיצוניות, שכן בית המשפט עלול להיות לא סבלני ביחס לטענה זו, והתיק עלול להידחות עקב כך.
גורמי האכיפה מצד המדינה ובראשן מערכת המשפט עברה שינויים, וכיום מבינה את הנזקים הפוטנציאליים שעלולים לקרות לילדים בעקבות הסתה של אחד ההורים כנגד ההורה השני. בעקבות ראייה מחודשת זו של המציאות, המערכת המשפטית נכונה להתמודד עם התופעה בצורה מאוזנת ומפוקחת יותר, על ידי הטלת סנקציות שונות כלפי ההורה המנכר ובהן הוצאת צווים שונים כנגדו, הטלת קנסות, הליכי הוצאה לפעול, העברת משמורת, הכרזת נזקקות (ביחס לקטין), חיוב בהשתתפות בהליך טיפולי והדרכה הורית, הליכי בזיון בית משפט וכיוצא בזאת.
אחת מהסנקציות המרכזיות שבית המשפט יכול להטיל על הורה מנכר היא סנקציה כספית על ההורה המנכר. יש לכך השלכה עצומה על התנהלות ההורה שיכולה להוביל להפחתת דמי מזונות ותשלום פיצויים בגין נזק.
אם כן, נדמה שכיום המצב שונה לחלוטין ויש מה לעשות עם התופעה המכוערת והפוגענית הזו, ועקב כך חשוב לפעול במישור המשפטי ולקבל סעדים מתאימים מבית המשפט במקרה הצורך. לצורך קביעה של בית המשפט והכרעה בתיק, בית המשפט ייעזר בחוות דעת של איש מקצוע שידע לאבחן בצורה מהימנה מצבים של ניכור הורי.
בית המשפט יוכל אם כן להעריך בצורה הוגנת, בעקבות חוות הדעת, את עובדות המקרה הספציפיות ולתת החלטה שתשקף את טובת הילדים, שלמרבה הצער נמצאים בשני צידי המתרס וקלים להשפעות ומניפולציות שונות.
על כן, במידה שאתם מכירים אנשים הנמצאים בתהליך גירושין או פרידה, או נמצאים בהליך כזה בעצמכם – חשוב ביותר לזכור להשאיר את הילדים מחוץ לסיפור. ההשפעות הישירות והעקיפות המוטלות על ילדים בעת סכסוך בין הוריהם מעצבות את אישיותם ולכן חשוב למנוע מהם להיות צד לעניין.
לכן חשוב ביותר לא לתת לכעס, לעלבון ולעיתים לתחושת ההשפלה להוביל אתכם לפעול בצורה שתזיק בסופו של דבר לילדיכם וגם לעצמכם. במידה שאתם מעוניינים לשמוע עוד על היבט משפטי זה, או חושבים שאתם זקוקים לייעוץ, סיוע ועזרה – אתם מוזמנים לפנות אלינו וענו נדאג לספק לכם את כל המידע הנחוץ עבורכם.
תביעת ניכור הורי – מדוע וכיצד מגישים אותה?
במידה שמעולם לא נתקלתם בביטוי "ניכור הורי", חשוב להבין שהוא משתייך לתחום המשפטי של דיני המשפחה, אשר עוסק בעיקר במצבים של תהליכי גירושין, בין אם קלים ובין אם קשים, כאשר ישנו סכסוך משפחתי מורכב לדוגמא.
המושג "ניכור הורי" מתייחס למצב משפחתי מורכב וקשה, שבו במהלך תהליך גירושין או לאחריו, אחד ההורים מבצע הסתה של ילדיו כנגד ההורה השני, עד שהילדים בוחרים צד ומרגישים תחושות שליליות כלפי ההורה השני שלהם, שלא בצדק. בסיטואציה הזו, ההורה המסית נקרא "ההורה המנכר", ואילו ההורה שכלפיו מוסתים הילדים נקרא "ההורה המנוכר".
הניכור יכול להסלים מאוד, ולהפוך למצב רגיש מאוד, כאשר הילדים יכולים לסרב להיפגש עם ההורה המנוכר, לדבר אליו בצורה מעליבה, להטיח בו האשמות, לפחד ממנו או להתנתק ממנו לגמרי.
מה הכוונה בהסתה בהקשר הזה?
הסתה בהקשר של תביעת ניכור הורי יכולה להתהוות בכל מיני צורות שונות– היא יכולה להיעשות באופן אקטיבי או באופן פאסיבי, כאשר ההורה המנכר מסית מדעת ובאופן מובהק – הכוונה היא שהוא מזין את ילדיו במידע מוטה וחד צדדי, שפועל לטובתו בלבד ומציג את ההורה השני באור שלילי ביותר. ייתכן גם שההורה המנכר יספר שקרים, ישכנע, יפעיל מניפולציות רגשיות ויפעל בדרכים מאוד לא ראויות כדי להסית את הילדים כנגד ההורה השני.
הסתה באופן פאסיבי יכולה להיעשות על ידי העובדה הפשוטה שהילד מסתובב בבית, מאזין לשיחות שמבצע ההורה המנכר, מבין מה הן התחושות של ההורה ביחס להורה השני, וסופג את התחושות הללו עד שגם הוא מרגיש כך בעצמו.
כיצד בית המשפט מתייחס למצבי תביעת ניכור הורי?
כיום המודעות לניכור הורי גברה , ובתי המשפט או בתי הדין הרבניים רגישים יותר למצבים הללו, והוא הם מקבליםאת העמדה שלפיה ניכור הורי מהווה סוג של התעללות נפשית ופסיכולוגית בילד. בתי המשפט ובתי הדין הרבני יעדיפו תמיד את טובת הילד על פני רצון הילד, זאת מתוך הבנה מעמיקה של יחסי הכוחות בין ההורים והדינמיקה הסבוכה ביניהם, ומתוך רצון להגן על ילדיהם מפני מעורבות ביחסים המעורערים שבין הוריהם.
לבית המשפט כלים לחשוף מתחת לפני השטח האם מדובר בהסתה ומניפולציה שהופעלה על הילד, עד שאותו ילד החל להרגיש הזדהות עם ההורה המנכר,. מסקנות אלו יוכלו להיות מוסקות בידי מומחים שונים, עימם יתייעץ בית המשפט ככל שלדעתו יהיה צורך בחוות דעת חיצוניות.
איך תביעה משפטית יכולה לסייע במקרה של ניכור הורי?
בעקבות ההכרה של בית המשפט בתופעת הניכור ההורי והשלכותיה, כיום, נכון הרבה יותר להתערב במצבים שכאלה ואף להטיל סנקציות שונות על ההורה המנכר, וביניהן הטלת קנס או מתן צווים שונים.
ולכן, במצבי ניכור הורי, תביעה תוכל לסייע בהחלט, בכך שבית המשפט ימנה מומחים, ככל שיתגלה ניכור הורי ייתן סעדים שונים, ויוכל לכפות הוראות מסוימות על ההורה המנכר, שיגרמו למצב להשתפר, עד לנקודה שבה יתאחדו בתקווה ההורה המנוכר וילדיו, ישקמו את האמון והאהבה ביניהם, ויבנו את מערכת היחסים שלהם בחזרה.
